פסק-דין בתיק ע"פ 2218/10

השופט י' עמית:

           ושוב נדרשים אנו לסוגיה של זיכרונות מודחקים בעבירות מין במשפחה.

           בגיל 29 הגישה המתלוננת תלונה במשטרה כנגד אביה לאחר שזכרונה בנוגע למעשים שביצע בה החל להתעורר כשש שנים לפני כן. לסופו של הליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, הורשע האב-המערער ונדון ל-14 שנות מאסר בפועל. מכאן הערעור שבפנינו.

רקע עובדתי

1.        בשכונת מגורים מבוססת באחת מערי הפריפריה, מתגוררת משפחה ממעמד הביניים: אבא, אמא ושלושת ילדיהם. נקדים ונציג להלן את הנפשות הפועלות במשפחה הגרעינית.

           המערער, יליד 1946, איש חינוך בהכשרתו, עבד עד לחודש אוקטובר 1985 כאזרח עובד צה"ל כמדריך חיילים באחד ממחנות צה"ל. בשנה לאחר מכן השתלם המערער בקורס להסבת אקדמאים ומחודש יולי 1986 החל לעבוד כמנהל פדגוגי ברשת חינוך, שם עבד משך 12 שנה.

           המערער נישא לאמה של המתלוננת (להלן: האם) בשנת 1972, וכחלוף שבע שנים עברו להתגורר בשכונה בה התגוררה המשפחה עד לאחרונה. האם הייתה עקרת בית שנים רבות וטיפלה בילדים עד הגיע המתלוננת לגיל 12. לאם הורים ואחות המתגוררים בקרבת מקום והיחסים ביניהם קרובים וחמים.

2.        לבני הזוג נולדו כאמור שלושה ילדים:

           הבן הבכור נולד בשנת 1975, ובעקבות הפרשה מושא דיוננו שינה את שמו הפרטי ואת שם משפחתו (להלן יכונה: האח). האח מתואר בפסק הדין של בית משפט קמא כבחור שתקן ומופנם.

           המתלוננת (להלן: המתלוננת) נולדה בשנת 1977 ובשנת 2002 שינתה את שמה הפרטי ואת שם משפחתה. המתלוננת היתה תלמידה טובה, חרוצה והישגית, חברותית ומקובלת בחברה, השתתפה משך שנים בחוג שחיה ובחוגים נוספים. בסביבות גיל 14 החלה המתלוננת לסבול מהפרעות אכילה שנמשכו כעשר שנים. את שירותה הצבאי עשתה המתלוננת בבסיס סגור ובסופי שבוע חזרה הביתה. לאחר שהשתחררה מהצבא, חזרה המתלוננת לבית ההורים ועבדה כדי לחסוך כסף. בשנת 1999 עברה להתגורר במרכז הארץ שם למדה באוניברסיטה ובמכללה, ובמקביל עסקה בפעילות התנדבותית במרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית באוניברסיטה. המתלוננת חיה במשך זמן עם בת זוג ומספר שנים לפני הגשת התלונה במשטרה כבר החלה לנתק קשר עם הוריה.

           האחות הקטנה (להלן: האחות) נולדה בשנת 1983, כשש שנים לאחר המתלוננת. נספר כי בעקבות הפרשה, אף האחות ניתקה קשר עם המערער-אביה, ולא הזמינה אותו לחתונתה.

3.        כעת, לאחר שהכרנו את המשפחה הגרעינית, נתוודע לשלושה בני משפחה נוספים מצד האם, שגם להם תפקיד בפרשה הנדונה:

           אמה של האם (להלן: הסבתא) היא דמות דומיננטית בחיי האם והמשפחה כולה. לעיתים היא ובעלה, סבה של המתלוננת, תמכו כלכלית במשפחה וגם במתלוננת. לדבריה של הסבתא, מכל הנכדים, היא היתה קרובה במיוחד למתלוננת.

           אחותה הצעירה של האם (להלן: הדודה) היתה גם כן מקורבת לבני המשפחה, ולדבריה, היא ובני משפחתה היו מעורים בנעשה בבית המתלוננת.

           בתה של הדודה (להלן: בת הדודה) היא בת גילה של המתלוננת ולמדה איתה באותה שכבה בחטיבת הביניים. השתיים יצאו יחדיו למשלחות לחו"ל ולאחר הצבא אף שכרו ביחד דירה בתל אביב. לדבריה של בת הדודה, היה לה קשר טוב וקרוב עם המתלוננת שאף שיתפה אותה בפרטים אינטימיים בחייה, עד שבשלב מסויים ניתק הקשר ביניהן.

השתלשלות האירועים עד להגשת כתב האישום

4.        פתחנו ואמרנו כי עד לשנות העשרים של המתלוננת היא לא זכרה כי אביה, המערער, אנס אותה וביצע בה מעשים מיניים. זיכרונה של המתלוננת החל להתעורר בעקבות הטרדה מינית שחוותה מצידו של מרצה באוניברסיטה בשנת 1999, כשהיתה כבת 22. המרצה הזמין את המתלוננת וחברתה לחדרו, חיבק את השתיים ומעט גיפף אותן "לא משהו רציני מידי" לדברי המתלוננת, אולם אותו אירוע גרם לה לרעד בכל הגוף, להקאות ולתגובה לא פרופורציונאלית לאירוע. מאז אותו אירוע המתלוננת החלה לסבול מסיוטים בלילה, חוותה "פלאשבקים" והרגישה תחושה לא נעימה בגוף עד חוסר יכולת לתפקד. בסיוטיה הייתה דמותו של המרצה מתחלפת בדמותו של אביה, והזיכרונות החלו לצוף תוך שהמתלוננת סובלת ממצב נפשי קשה כמו דכאון, חרדות, סיוטים, מצבים ניתוקיים ומאפיינים נוספים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית. החל משנת 2001 ואילך המתלוננת טופלה על ידי עובדים סוציאלים ופסיכולוגים, הן באופן פרטי והן במסגרת הרפואה הציבורית.

5.        במתלוננת טיפלו ארבעה מטפלים שונים במהלך השנים 2006-2001. בתקופה בה עברה טיפול נפשי, יחסיה עם ההורים הלכו והתערערו, אך ההורים תלו את ניתוק הקשר במערכת היחסים של המתלוננת עם בת זוגה.

           בשנת 2001 שיתפה המתלוננת את אחותה בזיכרונותיה. האחות סיפרה בעדותה כי לא התפלאה למשמע דברי המתלוננת, והדברים נראו לה הגיוניים מאחר שגם לה היו זיכרונות לגבי המערער, כפי שיפורט בהמשך. בהודעתה במשטרה סיפרה המתלוננת על שיחה שהיתה לה עם אחותה לאחר ארוחת ליל הסדר בשנת 2004, אז שיתפה את אחותה בדברים שעשה לה המערער כגון מקלחות משותפות. לדבריה, גם האחות זכרה שאביהם התקלח עמה ואף היא תיארה אותם "טקסים" שהיה נוהג לעשות במקלחת.